קבוצת המחול של בית אבות הכרם מתכוננת למופע פלמנקו. הם רקדנים חובבניים, מרביתם בני תשעים ויותר, אך שופעים אושר שמדבק את כולם. כתבה זו מוקדשת להם.
הכוריאוגרפית לירון בובש מלמדת קשישים וחולי פרקינסון לרקוד פלמנקו. ריקוד הפלמנקו אינו תרופה, אבל השפעתה מיטיבה: התנועות והקשרים הנוירולוגים שהיא מעוררת, ממריצים את הפעילות הקוגניטיבית.
המקום: תיאטרון קליפה בתל אביב, בכרם התימנים, שפועל מאז 1995 בבית הכנסת עזרת אחים. בתיאטרון מועלות הפקות אמנותיות רבות, ביניהן גם מופע הפלמנקו של בית האבות, השוכן מעבר לרחוב.

בתחילה, השתתפו בשיעורי המחול כשישים מבקרים, מה שאיפשר למיין מתוכם קבוצה של אחד עשרה רקדנים, שהעלו את המופע. חברי בית האבות, בני 68 עד 94, משתתפים בחוגים רבים, ביניהם קרמיקה, ציור, התעמלות, יוגה, הם מוזמנים להרצאות וחלקם מקבלים חצי פנסיון. למגוון הפעילויות הזה התווסף חוג הפלמנקו. מיניבוס אוסף את המשתתפים בבוקר, ומפזר אותם הביתה אחר הצהרים.
גם לתנועות האצבעות יש סדר מסוים. השימוש במניפה הוא אמנות נשית. הרמת השמלה נראית קלה, אבל רק אם הכוריאוגרפית טובה. גם אם הגוף כבר לא גמיש, כמו פעם, החיוכים והקריצות כנות ואמתיות. הקצב משתקף לפעמים רק בתנועת כתף קלה.
בית האבות מופעל בחסות עיריית תל אביב וארגון רעות, הפועל לרווחת הגיל השלישי. מנהלת המקום, תמי רוזן, למדה בעצמה פלמנקו לפני כמה שנים, אז הכירה גם את לירון, שיום אחד הופיעה בבית האבות והציעה לקיים פעילות מותאמת לקשישים. בהיותה מנהלת המקום ועובדת סוציאלית, תמי התלוותה לחוג, אך לא התכוונה להופיעה. 
המשתתפים הם שביקשו שתרקוד איתם, כי נוכחותה משרה להם ביטחון. תמי ולירון הגו יחד את הרעיון להעלות את מופע בפני קהל. המועד נקבע לאמצע מרץ, אבל נדחה בשל הנסיבות. תמי נאלצה לצלצל לכל חברי החוג, ולהודיע שמיום שני, בית האבות לא יוכל לפתוח את שעריו. הדבר הראשון שדרשו כולם לדעת, הוא מה יעלה בגורל מופע הפלמנקו? הוסכם פה אחד לדחות, אך לא לבטל את המופע: ברגע שנצלח את משבר הקורונה, הם יעלו על הבמה.
דוריס לא יכולה לעמוד בלי עזרה. היא רוקדת כשהיא נשענת על כיסא. המטפלת מוכנה בכל עת לתמוך בה. גם בעלה של דוריס מגיע לכרם, יושב בקהל ובידו מקל, מוכן גם הוא להושיט יד לרעייתו.
הרקדנים שרים, והתנועות האלגנטיות מלאות בתשוקה. בסיום הריקוד, הם מוחאים כפיים, ובידיים מושטות אומרות, ״אולה!״
כתבתה וצילומים: גבי ברגר
טקסט: אווה ואדס, אישטוון י׳ בדו
פורסם במקור בהונגרית באפריל 2020 במגזין אוי קלט
תורגם מהונגרית ע"י דוד טרבאי
Back to Top